בבית הקפה של עיירה קטנה, נהגו אנשי העיירה לצחוק על חשבון הטמבל של העיירה.
המסכן, לא חכם במיוחד, היה חי מנדבות ומידי פעם מעבודה קטנה מזדמנת.
כל יום היו קוראים לטמבל לבית הקפה והיו נותנים לו לבחור בין מטבע גדול בשווי 5 ש"ח, לבין מטבע קטנה בשווי 10 ש"ח.
הבחור תמיד היה בוחר בגדולה בשמחה וחיוך רחב והיה ממשיך בדרכו.
יום אחד, משה, שהסתכל מהצד, שאל אותו האם לא שם לב שהקטנה שווה יותר.
אז ענה לו הבחור: כן, אני יודע, אני לא כל-כך טמבל. אם הייתי בוחר במטבע הקטן, היה נגמר לכם המשחק, ולי הפרנסה…
מסקנות:
מי שנראה טמבל לא תמיד הוא כזה.
מי היו הטמבלים האמיתים בסיפור הזה?
ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא, להראות שהוא טמבל מול טמבל שמנסה להיראות חכם!!
אז יש לך את התשובה..?
